耶利米书
« 第四十章 »
« 第 1 节»
הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה
这是…从耶和华那里临到耶利米的话。(…处填入下二行)
אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים
侍卫长尼布撒拉旦…将他释放以后,(…处填入下行)
מִן-הָרָמָה בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ
从拉玛提他(指耶利米)出来,
וְהוּא-אָסוּר בָּאזִקִּים
他是被锁链锁在
בְּתוֹךְ כָּל-גָּלוּת יְרוּשָׁלַםִ וִיהוּדָה
…耶路撒冷和犹大人中,(…处填入下行)
הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה׃
被掳到巴比伦的
[恢复本] 耶利米锁在耶路撒冷和犹大被迁徙到巴比伦的众人中,护卫长尼布撒拉旦将他提出来,从拉玛放走以后,从耶和华有话临到耶利米。
[RCV] The word which came to Jeremiah from Jehovah after Nebuzaradan the captain of the bodyguard had let him go from Ramah, when he had taken him while he was bound in chains among all the exiles of Jerusalem and Judah, who were being exiled to Babylon.

原文字 SN 字汇分析 原型 原型简义 备注
הַדָּבָר 01697 冠词 הַ + 名词,阳性单数 דָּבָר 话语、事情
אֲשֶׁר 00834 关系代名词 אֲשֶׁר 不必翻译
הָיָה 01961 动词,Qal 完成式 3 单阳 הָיָה 是、成为、临到
אֶל 00413 介系词 אֶל 对、向、往
יִרְמְיָהוּ 03414 专有名词,人名 יִרְמְיָהוּ יִרְמְיָה 耶利米 耶利米原意为“上主所指定的”。
מֵאֵת 00854 介系词 מִן + 介系词 אֵת אֵת 与、跟
יְהוָה 03068 专有名词,神的名字 יהוה 神的名字“耶和华”,犹太人尊称为“上主” יְהוָה (耶和华) 是写型 יָהְוֶה (耶和华) 和读型 אֲדֹנָי (上主) 两个字的混合字型,由写型 יָהְוֶה 的子音和读型 אֲדֹנָי 的母音组合而成。
אַחַר 00310 介系词 אַחַר 后面、跟着
שַׁלַּח 07971 动词,Pi‘el 不定词附属形 שָׁלַח 差遣、释放、送走、伸出、伸展
אֹתוֹ 00853 受词记号 + 3 单阳词尾 אֵת 不必翻译
נְבוּזַרְאֲדָן 05018 专有名词,人名 נְבוּזַרְאֲדָן 尼布撒拉旦
רַב 07227 名词,单阳附属形 רַב I. 形容词:大量的、许多的、充足的,II. 名词:统帅、首领。
טַבָּחִים 02876 名词,阳性复数 טַבָּח 侍卫
מִן 04480 介系词 מִן 从、出、离开
הָרָמָה 07414 冠词 הַ + 专有名词,地名 רָמָה 拉玛
בְּקַחְתּוֹ 03947 介系词 בְּ + 动词,Qal 不定词附属形 קַחַת + 3 单阳词尾 לָקַח 拿、取
אֹתוֹ 00853 受词记号 + 3 单阳词尾 אֵת 不必翻译
וְהוּא 01931 连接词 וְ + 代名词 3 单阳 הוּא
אָסוּר 00631 动词,Qal 被动分词单阳 אָסַר 捆绑、绑住
בָּאזִקִּים 00246 介系词 בְּ + 冠词 הַ + 名词,阳性复数 אֲזִקִּים 锁链
בְּתוֹךְ 08432 介系词 בְּ + 名词,单阳附属形 תָּוֶךְ 在中间
כָּל 03605 名词,单阳附属形 כֹּל 全部、整个、各 כָּלכֹּל 变化而来,在 - 前面失去重音,母音缩短,变成 כָּל
גָּלוּת 01546 名词,单阴附属形 גָּלוּת 被掳的人
יְרוּשָׁלַםִ 03389 专有名词,地名 יְרוּשָׁלַםִ 耶路撒冷 יְרוּשָׁלַםִ 是写型 יְרוּשָׁלֵם 和读型 יְרוּשָׁלַיִם 两个字的混合型。
וִיהוּדָה 03063 连接词 וְ + 专有名词,人名、支派名、国名 יְהוּדָה 犹大 犹大原意为“赞美”。
הַמֻּגְלִים 01540 冠词 הַ + 动词,Hof‘al 分词复阳 גָּלָה 显露、揭开、移除、迁移
בָּבֶלָה 00894 专有名词,国名、地名 + 指示方向的 ָה בָּבֶל 巴比伦、巴别 巴比伦原意为“混乱”。
 «  第 1 节 » 

回经文